April 25, 2021
פסיק | בלוג

איך שינתה הקורונה את הספריות? המקרה של אפליקציית ליבי

< לעמוד הבית

אפליקציות לקריאת ספרים דיגיטליים נמצאות איתנו כבר זמן מה. כולנו שמענו על קינדל של אמזון ועל אפליקציות דומות. אבל למרות השינוי הגדול שהטכנולוגיה הזו הביאה לשוק הספרים, קוראים רבים התקשו לעבור לקריאה דיגיטלית. בשנת 2016 רק רבע מהאמריקאים הודו שהתנסו בקריאה דיגיטלית, ורבים מהם אפילו לא ידעו שהספרייה הציבורית הקרובה לביתם מספקת ספרים דיגיטליים.

מגפת הקורונה שאלצה את הספריות הציבוריות לסגור את שעריהן הפיזיים, הביאה לשינוי אדיר. אפליקציית ליבי (Libby) בעלת התדמית הידידותית והנוחה, הפכה בין לילה מאפליקציית של חובבי הז'אנר למרחב קריאה פופולרי מעין כמוהו. באין ספריות, פנו הקוראים לאפליקציה והחלו להשתמש בכרטיס הספרייה שלהם כדי לקרוא ספרים. במהלך חודש מרץ מספר הקוראים של ליבי הכפיל את עצמו. ליבי עזרה לספריות לשמור על תפקידן הציבורי גם בתקופה שפיזית הן היו סגורות.

אבל, בעוד הקוראים נהנו מגישה אינסופית לספרים, הספריות סבלו ממשבר תקציבי חמור. כיוון שספרים דיגיטליים אינם מתומחרים כמו ספרים פיזיים, ספריות נאלצו לשלם סכומי עתק על מהדורות חדשות של ספרים ועל מנויים לספרים של מול"ים שונים. באופן כמעט מתבקש המו"לים עצמם דאגו "לגזור קופון" בעקבות המצב. יש לציין שהקורונה איננה המקור לקונפליקט המצוי בין הספרנים למו"לים, והוא בא לידי ביטוי עוד טרם המגפה בדמות אמברגו שהטילו המו"לים הגדולים על ספרים דיגיטליים לספריות. עוד בסוף שנת 2019 הובילה הוצאת מקמילן, אחת מחמש ההוצאות הגדולות בעולם, מהלך לפיו הספריות יוגבלו לעותק אחד עבור כל ספר חדש למשך שמונת השבועות הראשונים להוצאתו לאור. המהלך עורר כמובן סערה והתנגדות עזה מצד אירגוני הספריות ברחבי ארה"ב, ודווקא הקורונה הייתה זו שהובילה לנסיגתה של מקמילן מהאמברגו בחודש מרץ 2020.

כל זה, כאמור, לא הועיל לספריות ככל שהתמשכה המגיפה. הספרנים מצאו את עצמם בבעיה, מצד אחד התגלה שאנשים אוהבים לקרא ספרים דיגיטליים באמצעות ליבי, אבל מצד שני הדבר פגע בהן תקציבית. הבעיה הזו הובילה הן את הספרנים והן את חברת Overdrive, חברת האם של ליבי, לחשוב על דרכים לפתרון הבעיה הזו. אחת הדרכים הייתה לפנות לרגולטור בארצות הברית כדי לנסות ולהסדיר את תמחור הספרים הדיגיטליים.

כך אן אחרת, נדמה כי רק שינוי כה משמעותי כמו מגפת הקורונה, והסגרים שבאו בעקבותיה, יכולים היו להביא אל סדר היום של הספריות שאלות מהותיות ביחס לקריאה דיגיטלית בפרט ולמעמדן של הספריות הציבוריות במאה העשרים ואחת בכלל.